מדיה

המחוזי בתל אביב: בזק תחויב למסור תמלילי שיחות של בכירים

בצל תיק 4000 ולאחר קנס בהיקף של 8.5 מיליון שקל על ניסיון לטרפד את הרפורמה בשוק הסיטונאי, בית המשפט יחייב את החברה לחשוף את שהתרחש מאחורי הקלעים
רועי בהריר-פרל |  1
בזק (צילום לילך צור)
הרפורמה בשוק הסיטונאי, שיישומה החל בינואר 2015, נועדה בין השאר להביא למצב שבו פלטפורמות האינטרנט של בזק והוט - ובכלל, התשתיות הטכנולוגיות של שתי ענקיות התקשורת המקומיות - תהיינה נגישות למתחרותיהן. כלומר, שבזק והוט תאפשרנה למתחרות לעשות בהן שימוש לצרכיהן.
באופן די צפוי, הדרך ליישומה המלא של הרפורמה הייתה רצופת מהמורות. ליתר דיוק, שתי החברות, שנהנו עד כה ממונופול בתחום, הציבו בפני הרפורמה מכשולים שונים ומשונים.
כך למשל, לפני כשנתיים משרד התקשורת טען לסחבת ביישום הרפורמה בהוט. על כך הגיבה האחרונה כי היא אינה מוכנה לאפשר למתחרות גישה למאגר הלקוחות שלה, מפני שאם תעשה כך, מתחרותיה תוכלנה "לדוג" (לעשות פישינג) את פעילות הלקוחות לצרכיהן. מנגד, טען משרד התקשורת שהסיכון לכך קטן ביותר, בעיקר נוכח העובדה שפרטי הלקוחות ממילא אמורים להיות ידועים לספקית.
גם בבזק ניסו לטרפד את הרפורמה - מה שהביא על החברה, בשנת 2015, קנס בהיקף של 8.5 מיליון שקל. לפני מספר ימים נחשף כי במסגרת טיפול של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה נגד בעלי תפקידים בבזק - החשודים בכך שפעלו לטרפוד הרפורמה וגרמו להטלת הקנס - בית המשפט יחייב את בזק לחשוף את תמלילי השיחות של אותם בכירים סוררים. כלומר, האמת עתידה לצאת לאור.
כל זה קורה בהמשך לחשדות שהועלו נגד החברה במסגרת חקירותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000, לפיהן משרד התקשורת בראשות שלמה פילבר ביצע פעולות שסייעו לבזק לעכב את רפורמת השוק הסיטונאי.
כעת, גם השופטת רות רונן דורשת להבין מה בדיוק התרחש בין כותלי בזק בתקופה שלאחר השתת הרפורמה. עוד היא מצטטת, בהדגשה יתרה, את החלטת משרד התקשורת בעניין הקנס, לפיה "כל מהות מקרי ההפרה שביצעה בזק היא למנוע ולעכב את התפתחות התחרות ולסכל את הצלחת הרפורמה ואת מדיניות משרד התקשורת".
עוד אמרה רונן כי "מאחר שמדובר בהפרה מכוונת של הוראות משרד התקשורת, על פניו קיימת עילה לתבוע את נושאי המשרה בגין הפרת חובת הזהירות או חובת האמונים".
בתגובה לדרישה מטעם בית המשפט, בזק טענה כי מדובר בארבע הפרות בלבד מתוך פעולות רבות ליישום הרפורמה, וכי הטלת הקנס לא בהכרח אומרת שנושאי משרה פעלו באופן שפגע בחברה. לדברי החברה, אותם עובדים "פעלו כדי להקטין את ההשלכות השליליות של הרפורמה "באמצעות נקיטת מהלכים משפטיים לגיטימיים". עד כמה לגיטימיים? ייתכן שבקרוב מאוד נדע.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    מה המעשים שהם עשו? (ל"ת)
    צ'ינו ומינו 25/01/2020 20:40
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור