דעות

לא רק סמים, ועם עמית סגל: הזינוק של אפליקציית טלגרם

בלי תגובות ולייקים, אבל עם קהל מוגדר שרוצה פרטיות - אותה לא מקבל בפייסבוק ובטוויטר. גיא חזק על הזינוק של מערכת המסרים המידיים שבישראל מזוהה בעיקר עם סטלנים
גיא חזק | 
טלגרם (צילום גטי אימג'ס)
פייסבוק אאוט - טלגרם אין? בחודש האחרון נרשמה רעידת אדמה במונחים של עולם הרשתות החברתיות. בפוסט שכתב, הודיע מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג על כך שכחלק מהשינויים שהחברה שבבעלותו מתכננת לפיד, אנחנו עומדים לראות הרבה יותר פוסטים של חברים ובני משפחה, ופחות פוסטים של עסקים וגופי תקשורת.
זה לא שלדוד המגניב שלנו מאמריקה באמת אכפת מהקשרים האישיים שלנו. מדובר פשוט בדרך מצוינת מבחינת פייסבוק להגדיל את הכנסותיה מפרסום ממומן, שמניב לה את מירב רווחיה. המשמעות בשביל עמודים עסקיים שלא משקיעים כסף ברשת החברתית, היא גזר דין מוות לחשיפה שהפוסטים שלהם מקבלים. תוסיפו לכך את העובדה שטוויטר עדיין לא הצליחה לתפוס בישראל את הציבור הרחב, ותגיעו למסקנה המתבקשת שלא מעט גופים נקלעו כאן לברוך של ממש בכל הקשור להפצת תוכן כתוב.
אז מה עושים? אולי דווקא מהסטלנים תבוא הישועה. טלגרם, אפליקציה שעד היום הייתה ידועה בישראל בתור "טלגראס", משמשת לפחות 100 אלף ישראלים להזמנת משלוחי סמים באופן יחסית מאובטח ועם שירות שלא היה מבייש פיצרייה. אך משהו גדול קרה החודש: יותר ויותר גופים רשמיים ואנשי ציבור מתחילים לפנות לטלגרם בתור אלטרנטיבה לפייסבוק.
זה התחיל עם פוליטיקאים כמו תמר זנדברג (שמתמודדת על ראשות מרצ) ויו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט, והגיע עד ראש הממשלה בנימין נתניהו (שהודיע על הצטרפותו לטלגרם בפוסט ב... פייסבוק). לא רק פוליטיקאים הצטרפו - גם גופי תקשורת ועיתונאים, כמו חדשות עשר ועמית סגל, כבר מעדכנים בטלגרם לפני שהם מצייצים בטוויטר. זה כנראה רק עניין של זמן עד שגם את התכנים של האתר הזה תוכלו למצוא גם שם.

 
זאת לא הפעם הראשונה בה מנהלי הדיגיטל הישראליים מנסים לפרוץ מהשילוש הקדוש של פייסבוק-טוויטר-אינסטגרם. בתקופת השיא שלה ראינו לא מעט פוליטיקאים וגופים מכאן שניסו לטפח חשבון סנאפצ'אט, אך ירידה דרסטית שהגיעה בעקבות מעבר משתמשים לסטוריז באינסטגרם, הורידה את מירב החשבונות הללו לטמיון.
במקרה של טלגרם אני מאמין שהסיפור יהיה שונה. זה לא שפייסבוק תפסיק להיות הרשת החברתית המובילה או שפוליטיקאים יפסיקו לריב בטוויטר, אבל צריך להבין שכאשר אנחנו מדברים על טלגרם, מדובר בשיטת הפצה שונה מכל מה שהכרנו בעולם המדיה החברתית: אם פייסבוק וחברותיה רוצות לדעת עלינו הכל כדי לפרסם לנו יותר מוצרים בצורה יותר יעילה מבחינתם, כאן המשתמשים מוצאים את ההפך המוחלט. טלגרם מציע רמות פרטיות והצפנה שלא קיימות בעולם הדיגיטל.
יש לכך גם מחיר: בתחילת החודש לדוגמה, נחסמה האפליקציה מחנות ההורדות של אפל בגלל הפצת תכנים פדופילים באמצעותה. נכון, גם סנאפצ'ט שאפשרה לכולנו להעלות תמונות עם אוזניים של כלב בידיעה שיימחקו תוך 24 שעות, זכתה אצל רבים להכרה בתור רשת יחסית מאובטחת ופרטית. אך ההבדל הוא שכאן קהל היעד מבוגר יותר מילדות אמריקאיות בנות 12.
היתרון בטלגרם מבחינת הגופים המסחריים ואנשי הציבור גדול מאד: במקום להשקיע תקציבים בקידום ממומן של הודעות, כדי שהקהל שמלכתחילה עשה לך לייק ייחשף אליהן, בטלגרם כל מי שנרשם חשוף לתכנים שלך בלי שתצטרך לשבור קופות חיסכון. זה כשלעצמו בסדר גמור. מה שצריך להדאיג אותנו הוא שלא מעט פוליטיקאים כנראה מרוצים מאוד מכך שההפצה בטלגרם היא בדרך כלל חד כיוונית: אין טוקבקים, אין לייקים, אין חקירות - נטו מסרים, ולתפארת הדמוקרטיה הישראלית.
גיא חזק הוא מנהל מדיה חברתית ויועץ דיגיטל בפאר לוין תקשורת
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה